כשדלתות בית המשפט נסגרות – אנחנו פותחים את הדלת לליבו של הנשיא.
ההליך הפלילי הוא הליך שכלתני, הנשען על ראיות, חוקים ותקדימים. לעיתים מבחינה ראייתית "קלאסית" הנאשם אכן אשם בעבירה המיוחסת לו, אך כאשר מוצו כל הערעורים, נותרת תחנה אחרונה וחשובה והיא הגשת חנינה לנשיא המדינה.
חשוב להבהיר כי סמכות החנינה של נשיא המדינה אינה "ערעור נוסף" ואינה עוסקת בשאלת האשמה, אלא מתמקדת בשאלה אחרת ההולכת מעבר לסמכותו של בית המשפט הנכבד והיא שאלת "החסד והרחמים" אשר רק בסמכותו של נשיא המדינה להקנות לאדם שבית המשפט הרשיע בפסק דין חלוט.
בהליך של הגשת בקשת חנינה יש לסקור מחד את מכלול הראיות בתיק הפלילי שהוביל להרשעתו של מבקש החנינה ומאידך לדעת להתמקד בסיפור חייו ונסיבותיו האישיות והמשפחתיות שהובילו את מבקש החנינה לביצוע העבירה בגינה הוא מרצה את עונשו.
בהליך זה עו"ד פיצ'וטקה מיישם את שני החלקים של משרדו – מחד הייצוג במשפט הפלילי והמומחיות בדיני הראיות ומאידך ייצוגם של אסירים המתמקד לא אחת בנסיבות חייהם ונסיבותיהם המשפחתיות.
משרדנו מלווה את הלקוח בבניית תיק חנינה מקיף, תוך הצגת תהליכי השיקום והשינוי שעבר הן בבית הכלא ולעיתים גם לאורך ניהול התיק הפלילי, והכול במטרה לשכנע את מחלקת החנינות בבית נשיא המדינה, וכמובן את כבוד נשיא המדינה בעצמו, כי נכון, ראוי והוגן יהיה להקל בעונשו של מבקש החנינה ובמקרים המתאימים אף להורות על שחרורו כאן ועכשיו.
עו"ד אריאל פיצ'וטקה מתמחה בניסוח בקשות חנינה שהן מלאכת מחשבת של כתיבה ועריכה. מתוך ניסיון עשיר והבנה עמוקה של מחלקת החנינות, אנו יודעים שבקשה סטנדרטית או לקונית דינה להידחות ועל כן, יש משמעות רבה לניסיון רב השנים של עו"ד פיצ'וטקה היודע לפעול ברגישות הנכונה והמתאימה כדי להביא לתוצאות בבקשות החנינה.
כדי לזכות בחנינה, יש לקלף את השכבות המשפטיות ולחשוף את האדם שמאחורי המעשה. אנו צוללים לנבכי חייו של הלקוח: נסיבות ילדות קשות, מצב רפואי מורכב, טרגדיות אישיות, פגיעה במשפחה התלויה בו ותהליכי שיקום שעבר. אנו עוסקים במלאכת איסוף המסמכים הרפואיים, חוות הדעת הסוציאליות ומכתבי המלצה, ושוזרים אותם לכדי סיפור אנושי שאינו מאפשר למקבל ההחלטות להישאר אדיש ומחייב את נשיא המדינה לשקול בכובד ראש את בקשת החנינה המונחת לפניו.
אל תרימו ידיים. גם כשהמצב נראה סופי, פנו אלינו לבחינת האפשרות לפנות למידת הרחמים של הנשיא.